מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 3.1.08 וגרמה לו לפגיעה בברך שמאל.

תביעתו נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו.

2.לאחר שמיעת ראיות, קבענו בהחלטה מיום 9/9/12 (להלן: "ההחלטה") את עובדות המקרה ומינינו את ד"ר דוד אנג'ל לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין. ההחלטה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

בהחלטה קבענו, בין היתר, כי ביום 3.1.08 התבקש התובע לפרוק סחורה המיועדת למטבח (מארזי אורז במשקל 10 ק"ג, שימורים במשקל 5.5 ק"ג, פחי שמן במשקל 16 ק"ג וכד') וכי תוך כדי פריקת הסחורה חש התובע מתיחה או קריעה בברך שמאל.

גרסת התובע כי עשה תנועה חדה או תנועה סיבובית בברך אשר גרמה לפגיעה לא התקבלה על ידינו.

3.בחוות דעת מיום 3/10/12 קבע המומחה, כי בארתרוסקופיה שבוצעה בתאריך 23/1/08 נמצא קרע ניווני במניסקוס המדיאלי וסינוביטיס (דלקת בסינוביאה שבתוך הברך).

המומחה קבע, כי אין קשר סיבתי בין האירוע למחלתו של התובע, וכי לא היה אירוע תאונתי שיכול לגרום לקרע במניסקוס או סינוביטיס.

כמו כן, הקרע הוגדר כניווני (להבדיל מקרע טראומתי) ומחלתו לא נגרמה ולא החמירה באירוע.

המומחה שלל אף את הקשר בין תקופת אי-הכושר, לאירוע.

4.בקשת התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה נדחתה בהחלטה מיום 18/12/12.

5.התובע ביקש למנות מומחה רפואי אחר או נוסף וגם בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 7/2/13.

ההחלטות מהוות חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

6.לטענת התובע בסיכומיו, טעה ביה"ד משדחה גרסת התובע כי עשה תנועה חדה או סיבובית בברך ואשר גרמה לפגיעה.

התובע מסתמך על תעודה רפואית ראשונה מיום 21/1/08 שם נרשם מפי התובע כי "לאחר תנועה חדה חש בכאבים בברך שמאל".

לטענתו, יש להעדיף רישום זה על פני עדות התובע בביה"ד 4 שנים מאוחר יותר.

7.בעניין זה, חוזרים אנו על קביעתנו בסעיף 4 להחלטה, כי התובע לא העלה גרסה זו בפני הרופאה ביום 6/1/09, לא בתיאור הפגיעה שנלווה לטופס התביעה למל"ל ואף לא בחקירתו במל"ל או בפנינו.

גירסתו לא היתה כי ביצע תנועה חדה, כזו או אחרת, אלא שבמהלך עבודה מאומצת חש מעין מתיחה או קריעה.

אף התעודה הרפואית הראשונה אינה מציינת תנועה סיבובית.

8.הואיל וגרסת התובע, כפי שמצאה ביטוי בתעודה הרפואית הראשונה, לא נקבעה כעובדה ע"י ביה"ד, הרי שלא היה מקום להפנות למומחה את השאלה האם לאור האמור בתעודה משנה הוא את קביעתו ולא היה עליו לקבל רישום זה כעובדה, מה גם שתעודה זו עמדה בפניו בעת מתן חוות דעתו.